תמונת המציאות באריאל מתבהרת ומרתקת. מתגלה שמרבית המועמדים אינם רק פנים ידועות, אלא, מייצגים את המצב הקיים בעיר -"המועמדים הוותיקים". לעומת זאת, מתגלה מועמד שיוצר קונפליקט ושינוי – "המועמד החדש"
המועמדים הוותיקים נשאו כבר בתפקידים שונים בקדנציות עבר, וחשופים לביקורת תושבים על הישגיהם לעומת הבטחותיהם. ובינם לבין עצמם, מעדיפים "בחירות נקיות" והדגשת היתרון היחסי שלהם – וותק, השכלה, ניסיון, תפקידים הכשרה ורקע מוניציפלי.
המועמד החדש מציג רעיונות חדשניים, מוטיבציה ודומיננטיות, ומשתמש ביתרון היחסי של הוותיקים כחסרון ולראיה פשוט מציג את מצבה של העיר ותחושת חוסר האונים של התושבים, ובכך מבקש להוכיח שליתרון שלהם אין כל משמעות והבטחה לשינוי עתידי, אלא, להנצחת הקיים.
מאוד מעניין איזו השפעה יש לתעמולה המתנהלת על ידי המועמדים על התושבים ועל דרך הצבעתם.